תרגול יומי לחיזוק את הביטחון העצמי
התשובה הקצרה היא להפחית את הביקורת העצמית, והתשובה היותר יסודית היא להתפתח וללמוד, תוך כדי שלוקחים רק את הלקח שרוצים ומתקדמים הלאה.
בלי כל הרעש, ההאשמות העצמיות, ההכללות (למה תמיד אני עושה את אותה טעות?) או כל ביקורת עצמית אחרת שגורפת לנו להלקות את עצמנו. מרגישים שעושים טעות? מרגיעים מיד, בודקים מה נעשה אחרת בפעם הבאה וזורקים את כל השאר.
ההלקאה העצמית היא בעצם שקר שהמוח מספר לנו, כאילו אנחנו יודעים להיות גם קשים עם עצמנו ולא רק רכים. כאילו שזה מה שבנה אותנו ואת הסטנדרט הגבוה שהצלחנו במקומו אבל האמת היא, שהגענו למה שהגענו, למרות הביקורת ולא בזכותה.
קחו כל פעולה שתרצו, נקו אותה מרעשי רקע ותתמקדו אך ורק בפעולה, והסיכוי שהיא תצלח, דרמתית גבוה יותר. למשל עמידה מול קהל: יש לך מצגת חשובה שעשויה להשפיע על הקריירה שלך בכל המובנים. בהכרה, בשכר, בהזדמנויות שייפתחו, בהרגשה הכללית, בגאווה של המשפחה, של הילדים, בכל.
המחשבה על כל אלו, לפני הביצוע, תיקח לך את המוח לכיוונים הלא ענייניים האלו ובאופן כאילו פלא, כי זה לא באמת פלא, לשם היא תתכנס. לעומת זאת אם תתעלם מכל אלו, תזכור שיש הזדמנויות כל הזמן, ששום דבר לא גורלי, שזה בידיים שלך לייצר עוד הזדמנויות, ותתמקד רק במסר שאתה רוצה להעביר לנוכחים, הסיכוי שלך לחיות אותו ולהעביר אותו כך שייצרב, גבוה יותר.
לכן אחת השגיאות השכיחות היא להעלות באוב, כישלונות או נפילות קודמות, שוב, כאילו בשביל להיזהר. מה שיהיה יעיל הרבה יותר, זה לשחזר ולהחיות הצלחות שהיו ולא סתם להיזכר בהן אלא ממש לחזור לאותו רגע, לדמיין ולהרגיש אותו כאילו הוא קורה עכשיו.
התרגול הזה גם מוכח ביולוגית כמשפיע על המוח ומחזק את האזור החיובי במקום ההישרדותי שלו. מומלץ להתאמן עליו לא רק לפני מצגות, אלא הרבה פעמים במהלך היום, בכל נושא שתבחרו, כדי לייצר קשרים חשמליים חיוביים בין הנוירונים וליצור אצלו התניה חיובית במקום שלילית.
ככל שעושים את זה יותר, נהנים עצם הרגשת השליטה וההתפתחות, אפילו יותר מהנושא עצמו. ביטחון עצמי מבוסס על הרגשת מסוגלות, וככה מייצרים אותה, במחשבות ופעולות קטנות וחיוביות.
